רשות העתיקות

תתארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה. ארכיאולוגים מקומיים או זרים מחליטים לבצע חפירות במקום מסוים בישראל.  הם מתחילים לבצע את העבודה, במהלך החפירות מתגלה שהם הרסו את השטח בו הם ביצעו את החפירות, על הדרך הם חשפו אתר היסטורי קדום, ולכן הם מחליטים לקחת את כל מה שנמצא במקום איתם.

מן הסתם, מדובר בנזק בלתי יתואר לא רק לסביבה אלא למדינת ישראל, בכל הקשור לחקר ההיסטוריה, בכל מה שקשור למחקר ולמשאבים אשר שייכים לכלל הציבור ולא לגורם כזה או אחר.

כל זה נמנע בזכות רשות העתיקות אשר פועלת בתוקף חוק רשות העתיקות שחוקק בסוף שנות השמונים. עד אז הגוף פעל כחטיבה בתוך משרד החינוך, כיום בעקבות החוק ובעקבות דרישות ולחצים, הרשות כפופה אומנם למשרד החינוך, אך מדובר בארגון עצמאי לחלוטין שאחראי על כל אתרי הארכיאולוגיה בישראל ועל כל החפירות שמתבצעות בישראל.

כפי שאנחנו יכולים להניח, מדינת ישראל מלאה באינספור אתרים בהם ניתן לערוך חפירות ארכיאולוגיות ולגלות מתחת לאדמה אתרים היסטוריים קדומים. בין אם מדובר באתרים מתקופת התנ"ך או מתקופות מאוחרות יותר. רשות העתיקות אחראית על כל אחת מהחפירות שמתבצעת במדינת ישראל, גם אם מדובר בחפירות אשר נערכות על ידי חוקרים מהאקדמיה בארץ או בחו"ל.

הסיבות שרשות העתיקות אחראית הן, גם בשביל למנוע גניבה של חפצים היסטוריים, פריטי אספנות, מוצרים ארכיאולוגיים, גם בשביל למנוע מצב שהחפירות נערכות במקומות בעלי משמעות ציבורית, למנוע הרס של הסביבה, וכן על מנת שאותן חפירות והממצאים השונים, יובילו למחקר מעמיק בנושא.

הרשות מכילה מספר מחלקות, בין היתר, היא אחראית על כל הנושא של החפירות וסקר האקדמות, היא אחראית על טיפול בממצאים, טיפול בשימור אדריכלי ואומנותי של אתרים ושל ממצאים, היא אוצרת את כל הממצאים שנמצאו ומעבירה אותן לרשות המדינה, וכן היא אחראית על כל הנושא של טכנולוגיית המידע והפרסומים שונים.

 הרשות עובדת בשיתוך פעולה עם ארכיאולוגיים בישראל ובעולם, עם מוסדות אקדמיים, מכוני מחקר, מוזיאונים וגורמים נוספים שיש להם נגיעה בנושא, כך או אחרת. בצורה כזו היא מארגנת את כל הנושא בישראל.

You may also like...